התמורה לכל אחד מבעלי הדירות נקבעת בהסכמים שנערכים בטרם יציאת הפרויקט אל העבודות בשטח. על פי רוב מומלץ לכלול בתמורה את הרכיבים הבאים – הדירה החדשה, הדיור החלופי, שכר דירה לתקופת הביניים, מימון אריזה והובלה (הלוך-חזור), מימון שכ"ט עו"ד (או השתתפות במימון), סיוע בתשלום עתידי של וועד הבית לתקופה מוגבלת ועוד.

לגבי הדירה כדאי לקבוע מראש את שטח הדירה החדשה ביחס לדירה הישנה (בשטח נקוב לפי מ"ר או באחוזים) וכן מנגנון מוסכם לקביעת אופן חלוקת הדירות. חלוקת הדירות יכולה להיות לפי סדר כרונולוגי של חתימה על הסכם פינוי הבינוי, בהתאם להגרלה או בכל דרך אחרת.

מלבד העובדה שפרויקט פינוי בינוי מספק לבעלי הדירות דירה חדשה ואיכותית תחת דירתם הישנה, במסגרת המהלך אפשר גם להרחיב וליהנות מיתרונות נוספים. למשל, יותר חדרים, ממ"ד, חניות (לעיתים חניות כפולות), שטחים ציבוריים, לובי, מעליות חדישות ועוד.

לאחר הריסת הבניין ובזמן בניית המבנה החדש, הדיירים מתגוררים בשכירות בדירה אשר דומה לדירה שאותה עזבו (מבחינת גודל ומיקום). השכירות ממומנת על ידי הפרויקט ונקבעת בהתאם להסכמים שנערכים בין הדיירים ליזם/הקבלן.

המחוקק קבע שורה של כלים שעומדים לטובתם של בעלי דירות כנגד דיירים סרבנים. על פי חוק פינוי ובינוי (פיצויים), התשס"ו-2006, כאשר יש לבעלי הדירות שמעוניינים בפרויקט "רוב מיוחס" הם יכולים לחייב דייר סרבן לשלם להם פיצויים בגין עיכוב ללא הסבר סביר. הרוב המיוחס מוגדר בסעיף 1 לחוק.

תפקידו המרכזי של היזם בפרויקט פינוי בינוי הוא להשיג עבור הדיירים את התמורה הטובה ביותר מבחינתם מחברה קבלנית יציבה ובעלת גב כלכלי איתן. היזם מנפיק בשם הדיירים מכרז ובוחן באזמל דק את הצעות הקבלנים. העיקרון המוביל אותו הוא מימוש פוטנציאל הקרקע למקסימום.

יזמים בפרויקט פינוי בינוי נדרשים לעבוד באופן רציף מול הרשויות והגורמים השונים שעוסקים בפרויקט. על היזם לדעת כיצד לנתב את דרכו של הפרויקט במהירות וביעילות תוך סיוע לפתרון מחלוקות בקבוצת הדיירים (ואף סיוע בגיבוש קבוצת הדיירים בשלבים הראשוניים). במהלך העבודה, היזם מפקח את עמידת הקבלן בהסכמים ומוודא התקדמות לפי הצפי שהוגדר מראש מבחינת איכות ולוחות זמנים. במקביל הוא נותר זמין לטובת הדיירים בשקיפות מלאה ובאמינות.